Skip to main content

עזבתי את הבית – האם מגיע לי שכר דירה?

עזבתי את הבית – האם מגיע לי שכר דירה? המדריך המלא לדמי שימוש ראויים
תקציר: אחד עזב, השנייה נשארה (או להפך). האם בן הזוג שנשאר בדירה המשותפת צריך לשלם "שכירות" לצד שעזב? התשובה מורכבת ממה שחשבתם. כל מה שצריך לדעת על תביעת דמי שימוש ראויים.

גוף המאמר:

אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בתיקי גירושין נוגעת לבית המגורים. הסיטואציה מוכרת: המתח בבית עולה, בני הזוג מחליטים להיפרד, ואחד מהם אורז מזוודה ועוזב את הדירה המשותפת עד להסדרת הגט או פירוק השיתוף.

רגע אחרי העזיבה, מתעוררת השאלה הכלכלית: הרי חצי מהבית שייך לצד שעזב. האם הצד שנשאר לגור בנכס צריך לשלם "שכירות" (דמי שימוש) על החלק של השותף שעזב?

כעורכי דין לדיני משפחה עם ותק של 30 שנה, אנו נתקלים בתביעות כאלו מדי יום. התשובה המשפטית היא לא "כן" או "לא" אוטומטיים, אלא תלויה בשאלה אחת מרכזית: למה עזבת?

הכלל היבש: שותף שמשתמש בנכס צריך לשלם
סעיף 33 לחוק המקרקעין קובע עיקרון פשוט: שותף שמשתמש במקרקעין משותפים באופן המונע מהשותף השני להשתמש בהם – חייב לשלם לו שכר ראוי. על פניו, אם הבעל עזב והאישה נשארה – היא צריכה לשלם לו חצי משווי השכירות של הדירה. אבל בבית המשפט למשפחה, החוק הזה כפוף למציאות.

הלכה ותיקה וחשובה של בית המשפט העליון קבעה כלל ברזל: החיוב לשלם דמי שימוש קיים רק אם השותף שנשאר מנע מהשותף השני את השימוש בנכס.

במילים פשוטות:

אם זרקו אותך מהבית: אם החליפו מנעול, אם הוציאו נגדך צו הרחקה ללא הצדקה, או אם האלימות (פיזית או מילולית) הייתה כה קשה שלא יכולת להישאר – ככל הנראה מגיעים לך דמי שימוש.

אם עזבת מרצונך: אם החלטת שהאווירה לא נעימה, אם יש לך בן/בת זוג חדש/ה ועברת לגור איתם, או אם פשוט רצית "שקט" ועזבת למרות שהדלת הייתה פתוחה בפניך – ככל הנראה לא תקבל אגורה.

ההיגיון המשפטי הוא שאין לחייב את מי שנשאר בבית להפוך ל"שוכר בעל כורחו". אם בחרת ללכת – זו ההחלטה שלך.

המוקש: אלימות והרחקה

מה קורה כשיש צו הרחקה? האם אדם שהורחק בצו בית משפט זכאי לדמי שימוש (שהרי הוא לא עזב מרצונו)? הפסיקה קובעת כלל מוסרי חד: "אין חוטא נשכר". אם ההרחקה נבעה מהתנהגות אלימה, מאיימת או מסוכנת של הצד המורחק – הוא לא יקבל "פרס" כספי על כך שהמשפחה נאלצה להרחיק אותו כדי להגן על עצמה.

קלף ה"קיזוז": הילדים נשארים בבית
גם במקרים בהם בית המשפט מחליט לפסוק דמי שימוש, הסיפור לא נגמר שם. אם האישה נשארה בבית עם הילדים הקטינים, הרי שהאב חייב במדורם (קורת גג). לכן, עורך דין מיומן יידע לטעון טענת קיזוז: אם האב דורש 4,000 ₪ דמי שימוש, האישה תדרוש להגדיל את המזונות ב-4,000 ₪ עבור "מדור רעיוני". התוצאה המעשית היא שהכסף עובר מכיס ימין לכיס שמאל, והתביעה הופכת ללא כלכלית.

3 טיפים מניסיון של 3 עשורים:

אל תמהרו לארוז: עזיבת הבית היא צעד משפטי דרמטי. לפני שאתם עוזבים (או מחליפים מנעול), התייעצו עם עורך דין. לעזיבה וולונטרית יש מחיר כלכלי.

תיעוד בזמן אמת: אם אתם נאלצים לעזוב בגלל התנהגות בן הזוג, תעדו זאת. הודעות טקסט, הקלטות או תלונות במשטרה ישמשו כראיה לכך שהעזיבה לא הייתה "מרצון".

תביעה טקטית: לעיתים, תביעת דמי שימוש מוגשת לא כדי לקבל כסף, אלא כדי להפעיל לחץ לזרז את מכירת הבית (פירוק שיתוף). חשוב לזהות את האסטרטגיה של הצד השני ולהגיב בהתאם.

נמצאים בצומת דרכים? שוקלים לעזוב את הבית או מתמודדים עם דרישה לתשלום שכירות? בדיני משפחה, כל מקרה הוא עולם ומלואו. אל תפעלו על בסיס עצות של חברים. פנו לייעוץ משפטי מקצועי כדי לשמור על הזכויות שלכם ושל הילדים.

מאמרים קשורים

עזבתי את הבית – האם מגיע לי שכר דירה?

תחומי התמחות

פיה לעורך דין

Please let us know your name.
Please let us know your message.
Invalid Input