צעדים דחופים בהליך גירושין: עיכוב יציאה, עיקולים, ומה עושים כשהכסף מתחיל לזוז

הליך גירושין לא מתחיל ביום שמגישים תביעה. הוא מתחיל קודם, בשבועות שבהם אחד מבני הזוג כבר יודע שזה נגמר והשני עוד מקווה שלא. בשבועות האלה נפתחים ונסגרים חשבונות, נמכרים נכסים, מוזמנים כרטיסי טיסה. מה שקורה אז קובע לא פעם יותר מכל דיון שיבוא אחריו, כי כסף שיצא מהחשבון וילד שיצא מהארץ לא חוזרים בבקשה מנומסת.

הנה סיפור מבית המשפט המחוזי בחיפה. לפי מה שקבע בית המשפט לענייני משפחה, בעל סגר את חשבון הבנק המשותף, משך ממנו כ-110 אלף שקל ומימש חלק מהמניות שלו בחברה, בלי שאשתו ידעה. היא הגישה תביעת מזונות לה ולשלושת הילדים, וכמה ימים אחר כך ביקשה צו עיכוב יציאה מהארץ נגדו. הצו ניתן ונשאר על כנו. נשמע הגיוני, נכון? אדם שמרוקן חשבון ומוכר מניות אולי מתכונן לעזוב. בית המשפט המחוזי ביטל את הצו (רמ"ש (מחוזי חיפה) 52280-09-24 ש' נ' א', כב' השופט סארי ג'יוסי, 9.1.2025). כדי להבין למה, צריך להבין איך עובדים הכלים הדחופים של השלב הזה, ולמה כל אחד מהם דורש הכנה.

מתי אפשר לעכב יציאה מהארץ, ולמי?

כאן צריך להבחין בין ילדים למבוגרים, כי אלה שני עולמות שונים. כשיש מחלוקת בין הורים וחשש שילד ייצא מהארץ ולא יחזור, עיכוב יציאה הוא בפועל הכלל, וצו כזה מתקבל בקלות יחסית, לפעמים כבר בימים הראשונים. הסמכות נשענת על חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, והמבחן הוא טובת הילד, ובתוכה שמירת הקשר שלו עם ההורה שנשאר בארץ והבטחת החזרתו לישראל. להסיר צו כזה קשה הרבה יותר. בית המשפט המחוזי בחיפה סיכם שביטול צו כזה נתון לשיקול דעת, ש"ביטול קבוע יינתן רק במקרים חריגים", ושנסיעה קצרה אפשר לאשר בתנאים ובערבויות (רמ"ש (מחוזי חיפה) 52104-09-25 פלונית נ' אלמוני, כב' השופט חננאל שרעבי, 19.10.2025). בין התנאים שבית המשפט הזכיר: כרטיסי טיסה הלוך וחזור, יעד במדינה החתומה על אמנת האג (האמנה הבינלאומית שמסייעת במקרה של חטיפת ילדים לחו"ל), הגבלה על משך השהות וערב שחותם על התחייבות להחזרת הילד. מי שרוצה לטוס עם הילדים לחופשה צריך להגיע עם הצעה מסודרת של ערבויות, לא עם כעס.

עיכוב יציאה של מבוגר הוא החריג. חופש התנועה הוא זכות חוקתית לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובית המשפט המחוזי בחיפה אמר זאת במפורש באותו תיק של החשבון המשותף: צו כזה "פוגע בזכות החוקתית לחופש התנועה", ולכן הרף גבוה. בתביעת מזונות בית המשפט בודק שני דברים, ובסדר הזה. קודם, האם יש חשש ממשי שבן הזוג עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות. רק אם כן, עוברים לשאלה השנייה: האם ההיעדרות שלו עלולה להכביד על ביצוע פסק הדין. את שני הדברים צריך להוכיח מי שמבקש את הצו.

מה זה "עזיבת המדינה", ואיזה רכוש צריך להישאר בארץ?

עזיבה זה לא חופשה ביוון וגם לא נסיעת עסקים. השופט כתב ש"לא כל נסיעה לחו"ל של חייב במזונות תגרום להכבדה בביצוע פסק הדין", ורק שהייה ממושכת, כשאין בארץ נכסים שאפשר להיפרע מהם, עלולה לגרום לכך. לכן לא מספיק להראות שבן הזוג מתכוון לנסוע. צריך תשתית שמראה כוונה להיעדר לאורך זמן, ובפועל צעדים של ממש שמצביעים על מעבר: מכירת חיסול של הנכסים, עבודה שמחכה בחו"ל, העברת מרכז החיים לשם. בתיק מחיפה העבודה בחברה בינלאומית ומכירת חלק מהמניות לא הספיקו, כי הן לא הראו שהבעל באמת עובר לחו"ל.

ואז מגיעה השאלה השנייה, ובה הכול תלוי ברכוש שנשאר בארץ. הרעיון פשוט: אם יש כאן ממה לגבות, הנסיעה לא מסכנת את התשלום. בתיק מחיפה לבעל היו זכויות בשתי דירות, רכבים וחשבון בנק, ובית המשפט קבע ש"עצם קיומן של שתי דירות" די בו כדי להפיג את החשש, בלי שהבעל יצטרך להביא הערכת שווי. גם העובדה שאיש לא טען שהוא הפסיק לשלם את המזונות הזמניים שיחקה לטובתו. ולשאלה הזאת יש משמעות גם בחלוקת הרכוש. מניסיוני, מה שנשאר בישראל, ומה שאפשר יהיה לעקל או לממש אם יהיה צורך, הוא ממה שבסוף ייפרעו גם זכויות האיזון, ומי שיודע לענות על כך מגיע לדיון על עיכוב יציאה מוכן יותר.

ומה אם אין? אם בן הזוג מוכר הכול, אין על שמו כלום בארץ, ויש לו לאן ללכת, התמונה מתהפכת. בית המשפט המחוזי הזכיר כדוגמה מקרה שבו צו כזה ניתן: לחייב היו חובות גדולים, לא היה רשום על שמו רכוש בארץ, והוא החזיק דרכון זר. במצב כזה עיכוב היציאה של מבוגר הוא בהחלט אפשרות, ולפעמים הכלי העיקרי שנשאר. אבל הבקשה נבנית על ראיות ולא על תחושה, והיא צריכה להיות מוכנה לפני שהכרטיס נקנה.

מה עושים כשהכסף מתחיל להיעלם?

קודם כול, לא לעשות מה שעשה הבעל מחיפה. ריקון החשבון המשותף אולי מרגיש כמו הגנה עצמית, אבל בבית המשפט הוא נראה אחרת, ומניסיוני הכסף הזה חוזר בסוף לשולחן ההתחשבנות. מה שכן כדאי לבדוק מיד עם עורך הדין הוא אם נכון להפנות את ההכנסות החדשות לחשבון נפרד ולהסדיר את הוראות הקבע, ובעיקר לתעד מה היה בחשבונות ביום שהקשר נגמר. צילום מסך של יתרה בתאריך מסוים שווה לפעמים יותר מעשרה עמודי טענות.

כשיש חשש שהצד השני מבריח נכסים, הכלי הוא עיקול זמני. בית המשפט העליון הבהיר שבן זוג בהליך איזון משאבים יכול לבקש עיקול זמני על הכסף והרכוש של בן הזוג השני, וגם על זכות עתידית לקבל כסף, "להבדיל מתקוות שאותן לא ניתן לעקל" (בע"מ 5883/20 פלונית נ' פלונית, כב' השופט א' שטיין, 14.10.2020). דירה, חשבון, מניות, כסף שמגיע מעסקה שכבר נחתמה, כן. רווח שאולי יגיע יום אחד, לא. וכמו בכל סעד דחוף, בית המשפט ירצה להבין למה בלי עיקול יהיה קשה לגבות אחר כך. בקשה שנשענת על "הוא מסוגל לכל דבר" לא מחזיקה מעמד.

מותר לצלם את ההודעות שלו?

זו השאלה שאני שומע הכי הרבה בשלב הזה, ובדרך כלל כבר אחרי שזה קרה. כאן צריך להיזהר. חוק הגנת הפרטיות קובע שחומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות לא ישמש ראיה בלי הסכמת מי שנפגע, אבל זה לא כלל מוחלט: החוק עצמו קובע חריגים, ולבית המשפט יש במקרים המתאימים שיקול דעת להתיר את השימוש. בתיק אחד מחיפה הבת הקטינה העבירה לאמה הודעות מהטלפון של אביה, ובית המשפט לענייני משפחה התיר לצרף אותן. בית המשפט המחוזי לא התערב והסביר שהחוק "אינו קובע כלל פסילה מוחלט, אלא כלל פסילה יחסי" (רמ"ש (מחוזי חיפה) 24072-09-21 ע' ב' נ' א' ב', כב' השופטת אספרנצה אלון, 20.1.2022). אבל באותה החלטה השופטת גם החליטה לא לחייב בהוצאות את הצד שהפסיד, בגלל אי הנוחות מהדרך שבה הושגה הראיה.

כלומר, ראיה כזאת לפעמים נכנסת, אבל היא לא בחינם. היא עלולה לפתוח חזית נוספת סביב הדרך שבה הושגה, להביא להוצאות, ובמקרים מסוימים גם לחשיפה משפטית נפרדת. את ההחלטה אם להשתמש בה מקבלים עם עורך הדין, לפני שמגישים ולא אחרי. וצריך להבחין: מסמך שכבר נמצא אצלכם או הודעה שנשלחה אליכם זה לא אותו דבר כמו כניסה לטלפון, לחשבון או למייל של הצד השני. החומר שלכם בטוח יותר: הודעות שקיבלתם, תמונות שצילמתם, תדפיסי השיחות שלכם, והקלטות של שיחות שאתם עצמכם צד להן. ככל שיש יותר חומר שאפשר לבסס, כך פחות צריך להתווכח על מילה מול מילה.

כל הצעדים האלה לא מחכים לפתיחה הרשמית של ההליך. חלקם צריך לעשות לפני שמגישים משהו, וחלק דווקא לא לעשות לבד. לפני שאתם מזיזים כסף, מבקשים צו או נוגעים בטלפון של הצד השני, שבו עם עורך הדין שלכם והכינו יחד רשימה: מה יש, איפה זה נמצא, איזה מסמך מוכיח כל דבר, ומה הסכנה המיידית. כך הבקשה הדחופה, אם תידרש, תיבנה על ראיות ולא על פחד.

אם אתם בשבועות האלה עכשיו, התקשרו. נעבור יחד על מה שחייב לקרות השבוע ומה יכול לחכות.

עו"ד ד"ר איגור גלידר, רישיון מס' 33861 · משרד גלידר, שרגל-ארז — עורכי דין ונוטריון · ספטמבר 2026